השתלמות גומיות
לופ וכוח מבית TRX
סדנת יסודות אימון
עם קטלבלס
שיעורי מאסטר קלאס – TRX
סדרה מס' 1
שיעורי פילאטיס מזרן למורים
סדרה מספר 19

"מבידוד לאינטגרציה": איך לבנות תרגילים אפקטיביים לשיפור מנח קיפוטי בעמוד השדרה?

מאמר זה יעסוק באחד העקרונות החשובים בתכנון תרגילים אפקטיביים לשיפור מנח קיפוטי בעמוד השדרה. יישום העקרונות שיוצגו במאמר יסייע למדריכים לבנות תרגילים אפקטיביים המבוססים על הגיון קינזיולוגי תוך שימוש בעקרון "מבידוד לאינטגרציה".


מהו מנח קיפוטי?

קיפוזיס הוא מצב שקיימת בו עקומה מוגברת בחוליות החזה. הדגשים הטיפוליים, והגדרת פוטנציאל השיפור מבוססים על הליך אבחוני מסודר, המתייחס לדרגת החומרה של הליקוי ולאיתור מקור הבעיה (מבני או תפקודי).

מבחינה ויזואלית קיפוזיס בא לידי ביטוי בקמר מוגבר בחוליות החזה, המאופיין גם בנטיית הכתפיים והראש לפנים. כמו כן עשויות להיווצר עקומות מוגברות גם באזור עמוד השדרה הצווארי והמותני בעקבות תהליכי פיצוי (קומפנסציות) שהגוף יוצר.




תמונה 1: קיפוזיס


אבחנה בין ליקוי מבני לליקוי תפקודי

קיפוזיס עלול לנבוע ממגוון סיבות ובהן גורמים תורשתיים, תהליכי גדילה והתפתחות, הרגלי תנועה, עיסוק מקצועי, מקור רגשי, ועוד. בדומה לליקויי יציבה אחרים, את מרבית המקרים של קיפוזיס ניתן לחלק לליקויים גמישים באופיים אשר מגיבים היטב לטיפול תנועתי מתאים, ולליקויים מבניים, קשיחים באופיים אשר מתפתחים במקרים רבים על רקע תורשתי, פתולוגי או אדיופטי (לא ידוע), ואלו מחייבים משנה זהירות והגדרה ריאלית של מטרות התרגול.

הדגשים הטיפוליים, והגדרת פוטנציאל השיפור מבוססים על הליך אבחוני מסודר, המתייחס לדרגת החומרה של הליקוי ולאיתור מקור הבעיה (מבני או תפקודי). בכל מקרה של קיפוזיס (בין אם מדובר בליקוי מבני, או תפקודי), יש צורך בהנעה ממוקדת (סגמנטאלית) של החוליות הטורקאליות.

התנועה הסגמנטאלית יכולה להיות אקטיבית, או פסיבית, בהתאם למקור הליקוי (מבני או תפקודי). בדרך כלל כשמדובר בליקוי מבני מושם דגש רב יותר על הנעה סגמנטאלית פסיבית של החוליות הטורקאליות במישור הסגיטלי (בעיקר פשיטה) ואילו במצבים שבהם מקור הליקוי הוא תפקודי, מושם דגש רב יותר על הנעה סגמנטאלית אקטיבית של החוליות הטורקאליות (חיזוק השרירים הזוקפים במישור סגיטלי).


פשיטה גלובאלית לעומת פשיטה לוקאלית בעמוד השדרה

אחד האפיונים השכיחים במצב של קיפוזיס הוא קושי למצות פשיטה (הזדקפות) של עמוד השדרה החזי – טורקאלי. במקרים רבים, ניסיון להזדקף אקטיבית מלווה בהגדלת הלורדוזה המותנית ובפשיטה צווארית. אלו תגובות שרשרת אופייניות שבהן "הגוף לוקח את התנועה למקום שנוח לו" על רקע של קושי לבצע הזדקפות סגמנטאלית בחוליות החזה (איור 2).



איור 2: דוגמא לתנועת פשיטה גלובאלית בעמוד השדרה. התנועה מוגברת בגב התחתון כתוצאה ממגבלה תנועתית בחוליות החזה. (הגדלת הלורדוזה המותנית כתגובת שרשרת לנוקשות בחוליות הטורקאליות) (Gill Solberg, 2008)

כפי שמוצג בדוגמא זו, בזמן ביצוע תנועות פשיטה (הקשתה), נוקשות בחוליות החזה יוצרת תגובות שרשרת המעבירה את מרבית התנועה לחוליות המותן ויוצרת תנועות יתר בגב התחתון, על חשבון התנועה בחוליות הטוראקס.



תמונה 3: דוגמא נוספת לתגובת שרשרת אופיינית לקיפוזיס. כתוצאה מקושי לבצע הזדקפות סגמנטאלית בחוליות החזה, התנועה עוברת ברובה לחוליות הגב התחתונות. (פשיטה גלובאלית, במקום פשיטה לוקאלית בטוראקס).


שימוש בעקרון "מבידוד לאינטגרציה" (From isolation to integration)

להדגשת תנועה ממוקדת בחוליות הטורקאליות

תרגול יעיל לשיפור מנח קיפוטי, צריך להתבסס על הערכה תפקודית מלאה של כל הגורמים המשפיעים על תנועת המפרקים באותה תנוחה. לצורך כך נדרשת הבנה של מורכבות השרשרת התפקודית המשפיעה על התרגיל כולו. התייחסות להיבטים קינזיולוגיים תאפשר תרגול אפקטיבי וממוקד לאזור הטורקאלי.

בהתייחס לעיקרון "מבידוד לאינטגרציה" בשלב הראשון בתרגול חשוב לבודד (Isolation ) את תנועת האזור הטורקאלי, מהאזור הלומבארי (פשיטה לוקאלית) ובהדרגה לשלב (Integration ) את תנועת הטוראקס עם שאר אזורי הגוף (פשיטה גלובאלית).


התאמת עמדות המוצא להשגת תנועה ממוקדת (לוקאלית) בחוליות הטורקאליות

כפי שהוסבר עד כה, הנטייה השכיחה ביותר במצבים של קיפוזיס היא ליצור את רוב תנועות ההזדקפות מהחוליות הלומבאריות (על ידי הגדלת הלורדוזה המותנית). לפיכך יש לשים דגש רב על עמדות מוצא שיסייעו לבודד טוב יותר את החוליות הטורקאליות, ולמנוע קומפנסציות מסוג זה.


בבחירת עמדות המוצא יש להתייחס לקשרים הקינזיולוגיים בין מנחי הירך, האגן, וחוליות הגב התחתון. כדאי במיוחד להפנות את תשומת הלב להיבטים הבאים:

א. לקשר התפקודי בין מנח הירך, לבין מנח האגן – יש השפעה ישירה גם על החוליות

הלומבאריות (ציר התנועה של האגן – ביחס לגב התחתון, הוא מפרקי הירכיים)

ב. מכאן, שכל שינוי במנח מפרקי הירכיים משפיע על מנח האגן, ודרכו על העקומה הלומבארית.

כפיפה של הירך עד בערך 90 מעלות – יכולה להתבצע ללא מעורבות של האגן. כפיפת ירך מעל

90 מעלות כבר מתחילה ליצור סיבוב של האגן לאחור, ולהקטין את הלורדוזה המותנית עקב

כך.

ככל שטווח הכפיפה בירך יגדל – יתחיל לגדול גם הסיבוב של האגן לאחור, ויקטין עוד יותר את הלורדוזה המותנית. בכך אנו מעוניינים על מנת לבודד את תנועת החוליות הטורקאליות מהלומבריות.




תמונה 4: דוגמאות לעמדות מוצא המדגישות תנועתיות לוקאלית בחוליות הטוראקס (בנפרד

מהחוליות הלומבאריות).

* המשותף לכל עמדות המוצא הוא מנח כפיפה של מעל 90 מעלות בירך, במטרה להגביל את

סיבוב האגן לפנים ולמנוע את העברת התנועה לחוליות המותן.


סיכום:

המאמר סקר עיקרון קינזיולוגי יישומי (מבידוד לאינטגרציה) בתכנון תרגילים ממוקדים לשיפור התנועתיות הטורקאלית. התייחסות להיבט זה בהדרכה, תאפשר אימון אפקטיבי יותר, ותסייע לשפר את תוצאותיו.



מחבר המאמר:

ד"ר גיל זולברג: מרצה לאנטומיה קינזיולוגיה ולמידה מוטורית בסמינר הקיבוצים ובמכלת וינגייט. מנחה קורס יציבה למדריכים ולמטפלים, בג'ימנסיה. מנהל קליניקה פרטית לאבחון ולטיפול בליקויי יציבה ומגבלות במערכת התנועה. מחבר הספר - ליקויי יציבה ומגבלות במערכת התנועה – אבחון מניעה וטיפול (יצא לאור בחו"ל באנגלית ובסינית). מפתח האתר ללימוד אנטומיה וקינזיולוגיה של גוף האדם




 
התקשרו 03-5221242
או מלאו את הטופס.
צוות הג'ימנסיה יחזור אליכם
בהקדם האפשרי:
    

 

הג'ימנסיה - בית הספר להסמכת מדריכי כושר ותנועה

מרכז ויצמן - רחוב ויצמן 14, תל-אביב
טלפון: 03-5221242